מיצב One Size

עיינה פרידמן

המיצב ממקד את תשומת הלב בחתירתה המתמדת של האישה - כל אישה - לחופש, החתירה מתקיימת בתוך המסגרות הכפויות והיא מתאפשרת דווקא בטירוף. במיצב נרמזים אפוא החופש הטמון בשיגעון וזכותה של האישה לממש את רצונותיה בתוך הקשיים והסבל, שהם מנת חלקה מעצם היותה אשה.

הרצונות והזכות משולבים באי שפיות ומלווים תדיר במאבק ובבריחה אל מחוזות שמחוץ למציאות ולהוויה היום-יומית: העבר, הזכרונות, ילדות, דמיון, כמיהה וחיפוש מחוזות, שגם הם עצמם שלובים תמיד במארג סבוך.

המיצב עוסק ישירות בטירוף הנשי, בכליאתה של האישה ובאופני דיכויה - הממשי, הפסיכולוגי והסמלי, אלה מגולמים בכבלים, במוסכמות ובמסגרות שונות, חוקיות, חברתיות ותרבותיות, הקשורים באובדן השפיות ובתדמיות נשיות. כל אלה משוקעים בעומקיהם של הרגש והתודעה וכן בשפה, המילולית והלא מילולית, ומחוזקים במערכות נורמטיוויות הנשלטות על ידי החוק והגברים, במסורת ובדת ועל ידי עולם הפרסום ועולם האופנה. התערוכה גם בוחנת את שחיקת הייחוד העצמי של האשה במעגלי ההוויה שלה, הנשיים והגבריים, ובפרט בשחיקתה מול עולם הגברים.

שוע אמוראי-שטרק (מתוך הטקסט לתערוכה)